אדל, או בשמה המלא אדל לורי בלו אדקינס (נולדה ב-5 במאי 1988, בטוטנהאם, לונדון, אנגליה), היא זמרת פופ וכותבת שירים באנגלית שקולה הנשמתי, הרגשי והשירים המעוצבים באופן מסורתי הפכו אותה לאחת המבצעות הגדולות ביותר בדור שלה.
אדקינס גדלה עם אם חד הורית צעירה בשכונות שונות של מעמד הפועלים בלונדון. בילדותה, נהנתה לשיר מוזיקת פופ עכשווית ולמדה לנגן בגיטרה ובקלרינט. עם זאת, רק בשנות העשרה המוקדמות שלה, כשגילתה את הזמרת אטה ג'יימס ומבצעים אחרים של אמצע המאה העשרים, החלה לשקול קריירה מוזיקלית. בזמן שהציגה את כישרונותיה בבית ספר תיכון במימון ממשלתי לאמנויות הבמה, חברתה החלה לפרסם שירים שאדקינס כתבה והקליטה באתר הרשת החברתית Myspace. המוזיקה שלה תפסה בסופו של דבר את תשומת ליבם של חברות התקליטים, ובשנת 2006, מספר חודשים לאחר סיום הלימודים, היא חתמה על חוזה עם חברת XL הקלטות.
לאחר שבנתה ציפייה גדולה בבריטניה עם כמה הופעות חיות שהתקבלו היטב על ידי הקהל, אדל (כפי שכינתה את עצמה כעת) הוציאה את אלבומה הראשון, 19, בשנת 2008 (הכותרת התייחסה לגיל שבו יצרה את מרבית הסינגלים שלה). היא הופיעה לראשונה במקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, והמבקרים שיבחו את הניסוחים הגמישים שלה, העיבודים היפים והיכולת שלה לתעל את חוויותיה הרגשיות והאינטימיות (במיוחד שברון לב) לשירים בעלי תהודה רחבה. היא גם זכתה להשוואה לאיימי וויינהאוס, זמרת בריטית צעירה נוספת שהושפעה באופן בולט ממוזיקת נשמה (עבור מעריצים רבים, לעומת זאת, אדל והפרסונה האדמתית שלה הפכו אותה לכוכבת גדולה יותר באופן יחסי). הופעתה בתוכנית הטלוויזיה Saturday Night Live סייעה לעולם להכיר אותה, ובתחילת 2009 היא זכתה בפרסי גראמי לאמנית החדשה הטובה ביותר ולביצועים הווקאליים הטובים ביותר בפופ הנשי ("Chasing Pavements").
לאלבומה הבא, אדל גייסה מספר כותבי שירים ומפיקים, כולל ריק רובין, לשיתוף פעולה עמה. התוצאה, 21 (2011), הייתה חומרים נועזים ומגוונים יותר מבחינה סגנונית, עם סינגלים שנעו בין הבשורה הארצית – "Rolling in the Deep" ודיסקו מנופח לבלדות כמו "Someone Like You". שני השירים האלה הפכו ללהיטים מספר אחת במדינות מרובות, ולמרות מחלה קולית שאילצה את אדל לבטל הופעות רבות בשנת 2011, האלבום הפך להיות הדבר הגדול ביותר של השנה בארצות הברית ובבריטניה כאחד. בנוסף, עם מכירות ברחבי העולם של למעלה מ-20 מיליון עותקים באמצע 2012, אדל נודעה בכך שסייעה להחיות את ענף ההקלטות.
לאחר ניתוח גרון מוצלח, אדל הופיעה בטקס פרסי הגראמי 2012. היא גם אספה שישה גביעי גראמי, כולל אלה לאלבום, להקלטה ולשיר השנה (השניים האחרונים עבור הסינגל "Rolling in the Deep"). ימים לאחר מכן היא קיבלה שני פרסים בבריטניה, המקבילים לפרסי הגראמי. העלייה המתמדת במכירות האלבומים אישרו את הופעתה של הזמרת כהצלחה מסחרית עצומה. בשנת 2013, זכתה אדל בגראמי בביצוע סולו הפופ הטוב ביותר לשיר "Set Fire to the Rain", מתוך אלבום הקונצרט שלה בשידור חי באולם הרויאל אלברט הול (2011), ואף קיבלה פרס אוסקר עבור שיר הנושא הנחשק שהיא סיפקה לסרט של ג'יימס בונד, Skyfall ב-2012. בהמשך של אותה שנה היא גם נבחרה כחברה במסדר האימפריה הבריטית (MBE).
אדל הוציאה בשנת 2015 את אלבומה "25". למרות שמבקרים מסוימים חשו שהיא לא לקחה מספיק סיכונים הפעם, קולה של אדל היה חזק לא פחות, ויכולתה למכור תקליטים נותרה בעינה. הסינגל "Hello" הפך ללהיט במדינות רבות, ויותר מ-20 מיליון עותקים של האלבום נמכרו ברחבי העולם. בנוסף, האלבום החדש הוסיף לאדל חמישה גראמי נוספים לאוסף.
